עיזבון המנוחה נעמי איילון ז"ל ואח' נ' פרץ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפסק דין הצהרתי ולחילופין לפינוי.

רקע והליכים קודמים

1.בפתח הדברים אציין, כי דומה שלא יהא בכך מן ההפרזה, אם אומר, כי הפרשיה נשוא תביעה זו, על הסתעפויותיה המרובות, העסיקה למעלה מתריסר שופטים, בערכאות השונות במשך כעשרים שנה.

תקצר היריעה מלפרט את כל ההליכים אשר קדמו לתביעה זו, ולכן אתייחס לעיקריים שבהם.

2.המנוחה נעמי איילון ז"ל (להלן: "המשכירה"), היתה בעלת בניין ברח' זבולון 17, תל אביב (הידוע כחלקה 109 בגוש 6931) (להלן: "הבניין").

המשכירה השכירה לאליהו בר לב, שלמה נויגבאוור, רינה פרידג'ה ומשה פרץ (להלן: "הדיירים") ארבע דירות וחנות בבניין וזאת על פי שלושה הסכמי שכירות מתאריכים: 2.1.91, 17.5.91 ו- 31.10.91 (להלן: "חוזי השכירות").

הרקע לחתימת חוזי השכירות, היה הלוואה שנטל בעלה של המשכירה, שמעון איילון ז"ל, מהדיירים. הצדדים הסכימו, כי באם לא תוחזר ההלוואה תוך הזמן שנקבע בין הצדדים, יזכו הדיירים במעמד של דיירים מוגנים בנכסים שבבניין. כך הפכו המלווים לדיירים מוגנים, בארבע דירות וחנות בבניין (להלן: "המושכרים").

3.בשנת 1991, הגישה המשכירה תביעה להצהיר על בטלות חוזי השכירות מחמת עושק ולחילופין מחמת היותם חוזים למראית עין. התביעה הוגשה מלכתחילה בבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 60843/91) ועברה להידון בבית משפט השלום בבת ים בת.א. 5948/94 (להלן: "התביעה לבטלות החוזים").

התביעה לבטלות החוזים נדחתה בפסק הדין מיום 16.4.96, שניתן על ידי כב' סגן הנשיא סלטון (להלן: "פסק הדין בת.א 5948/94", נספח ד' לכתב ההגנה). פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט סלטון אושר על ידי בית המשפט המחוזי בע"א 898/96 מיום 2.9.98 (להלן: "פסק הדין בע"א 898/96", נספח ד' לכתב ההגנה).

4.ביום 14.6.99 הגישה המשכירה תביעת פינוי כנגד הדיירים (תביעה בת.א. 60633/99 להלן: "תביעת הפינוי", נספח ו' לכתב ההגנה). התביעה הוגשה כנגד כל הדיירים לרבות משה פרץ (להלן: "פרץ" או "הנתבע").

במהלך ניהול תביעת הפינוי, נפטרה המשכירה ובמקומה באו התובעים בתביעה הנוכחית. מטעמי נוחות, יכונה התובע 2: "איילון".

בראשית חודש ינואר 2000, הוגשה לבית המשפט אשר דן בתביעת הפינוי, הודעה בהסכמה, לפיה התבקש בית המשפט למחוק את פרץ מכתב התביעה, ללא צו להוצאות. (נספח ט' לכתב ההגנה).

ביום 15.1.00, ניתן פסק דין חלקי, לפיו נמחקה התביעה כנגד פרץ, ללא צו להוצאות (נספח ט' לכתב ההגנה).

ההודעה המוסכמת למחיקת פרץ מכתב התביעה, הוגשה לבית המשפט לאחר שבין איילון לבין פרץ, נחתם הסכם (להלן: "הסכם שיתוף הפעולה", נספח ח1 לכתב ההגנה), אליו אתייחס בהמשך.

ביום 25.2.03, לאחר שמיעת ראיות, נתן כב' השופט גולדין פסק דין בתביעת הפינוי (להלן: "פסק הדין בתביעת הפינוי", נספח א' לכתב התביעה). על פי פסק הדין, התקבלה תביעת הפינוי ביחס לדיירים המוגנים, פרט לפרץ (אשר כאמור, בהסכמת הצדדים, נמחק מכתב התביעה).

הערעור על פסק הדין נדחה (ע"א 1677/03, נספח ב' לתצהיר איילון).

הדיירים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובהחלטה מנומקת, אשר ניתנה על ידי כב' השופט א. רובינשטיין ביום 23.6.05 נדחתה הבקשה (רע"א 4238/05, נספח ג' לכתב התביעה).

5.במשך השנים, השכירו הדיירים את המושכרים בשכירות משנה, על פי הזכות שהוקנתה להם בחוזי השכירות וזאת עד לפינוי המושכרים ביום 8.5.04.

הליכים נוספים